נצור לשונך לשון הרע הרב נסים יגן חובה!!!

הלכות לשון הרע – נצור לשונך - חלק א' (הרב עמנואל מזרחי)

Lashon hara

Если человек не отвечает

Если человек не отвечает на то зло, которое ему причиняют люди, то Всевышний не наказывает его за преступления.
«Хок леИсраэль, избранное из книги Зогар. Книга Шмот», с. 198


via Vadim Rabinovich

אין לשון הרע על מחטיאי הרבים ואפיקורסים שמטעים את העם ולא הולכים בדרך השם האמיתית

למען הסר ספר דעו שלפי ההלכה אין לשון הרע על מחטיאי הרבים ואפיקורסים שמטעים את העם ולא הולכים בדרך השם האמיתית ..אלא בדרך הטומאה ..שנאמר גדול המחטיאו יותר מן ההורגו דהיינו מחטיא הרבים גרוע מרוצחי החמאס לפי דיני שמיים ..כי הרוצח רוצח את גופו וזה רוצח לו את נשמתו מחיי הנצח וגופו שמושכו לדרך לא טובה ...להלן ההלכה לגבי לשון הרע על רשעים ואפיקורסים ומחטיאי הרבים:

הלכות לשון הרע כלל ח - ה
וְכָל זֶה הָאִסוּר שֶׁל לָשׁוֹן הָרָע הוּא דַּוְקָא עַל אִישׁ, שֶׁעַל פִּי דִּין תּוֹרָה הוּא עֲדַיִן בִּכְלַל ''עֲמִיתֶךָ'' דְּהַיְנוּ עַם שֶׁאִתְּךָ בַּתּוֹרָה וּבְמִצְוֹת, אֲבָל אוֹתָן הָאֲנָשִׁים, שֶׁמַכִּירָם, שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם אֶפִּיקוֹרְסוּת, (ח) מִצְוָה לְגַנּוֹתָם וּלְבַזּוֹתָם, בֵּין בִּפְנֵיהֶם וּבֵין שֶׁלֹּא בִּפְנֵיהֶם, בְּכָל מַה שֶּׁהוּא רוֹאֶה עֲלֵיהֶם, (ט) אוֹ שֶׁשּׁוֹמֵעַ עֲלֵיהֶם, דִּכְתִיב: ''לֹא תוֹנוּ אִישׁ אֶת עֲמִיתוֹ'', וְ''לֹא תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶיךָ'', וְהֵם אֵינָם בִּכְלָל זֶה, שֶׁאֵינָם עוֹשִׂים מַעֲשֵׂה עַמְךָ, וְנֶאֱמַר (תהלים קל"ט כ"א): ''הֲלוֹא מְשַׂנְאֶיךָ ה' (י)אֶשְׂנָא וּבִתְקוֹמְמֶיךָ אֶתְקוֹטָט'' וְכוּ', וְאֶפִּיקוֹרֵס (יא) נִקְרָא הַכּוֹפֵר בַּתּוֹרָה וּבַנְּבוּאָה מִיִּשְׂרָאֵל, בֵּין בַּתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וּבֵין בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, וַאֲפִלּוּ הוּא אוֹמֵר, כָּל הַתּוֹרָה מִן הַשָּׁמַיִם, חוּץ מִפָּסוּק אֶחָד אוֹ קַל וָחֹמֶר אֶחָד אוֹ גְּזֵרָה שָׁוָה אֶחָת אוֹ דִּקְדּוּק אֶחָד, גַּם הוּא בַּכְּלָל הַזֶּה.

via 

Eran Ben-ezra

בעוון נבלות פה צרות רבות וגזירות קשות מתחדשות, ובחורי ישראל מתים" חס ושלום . בעוון נבלות פה צרות רבות וגזירות קשות מתחדשות, ובחורי ישראל מתים" חס ושלום .

פרק יא - בפרטי מידת הנקיות ........................ .............. ....... ..... "ולא יראה בך ערות דבר" (דברים כ"ג) - ערות דִּבּוּר, זה נבול פה".

ואמרו (שבת ל"ג):

" בעוון נבלות פה צרות רבות וגזירות קשות  מתחדשות, ובחורי ישראל מתים" חס ושלום .

ואמרו עוד (שם):

"כל המנבל פיו מעמיקים לו גיהינום".

ואמרו עוד (שם):

"הכל יודעים כלה למה נכנסת לחופה, אלא כל המנבל פיו ואומרו, אפילו גזר דין של שבעים שנה לטובה הופכים לו לרעה".

ואמרו עוד (חגיגה ה'):

"אפילו שיחה קלה שבין איש לאשתו, מגידים לו לאדם בשעת הדין".

ובעניין השמיעה הרעה הזאת גם כן אמרו (שבת ל"ג):

"אף השומע ושותק, שנאמר זעום ה' ייפול שם".

הרי לך שכל החושים צריכים להיות נקיים מן הזנות ומענינו.  ואם לְחַשְׁךָ אדם לומר שמה שאמרו על נבול פה אינו אלא כדי לאיים ולהרחיק אדם מן העבירה, ובמי שדמו רותח הדברים אמורים, שמדי דברו בא לידי תאווה, אבל במי שאמרו דרך שחוק בעלמא לאו מילתא היא ואין לחושש עליו, אף אתה אמור לו: עד כאן דברי יצר הרע, כי מקרא מלא שהביאו ז"ל לראייתם (ישעיה ט'): "על כן על בחוריו לא ישמח ה' וגו' כי כולו חנף ומרע וכל פה דובר נבלה". הנה לא הזכיר הכתוב הזה לא עבודה זרה ולא גלוי עריות ולא שפיכות דמים, אלא חנופה ולשון הרע וניבול פה, כולם מחטאת הפה בדיבור, ועליהם יצאה הגזירה: "על כן על בחוריו לא ישמח ה' ואת יתומיו ואת אלמנותיו לא ירחם". אלא האמת הוא כדברי רבותינו ז"ל, שניבול פה הוא ערוותו של הדיבור ממש, ומשום זנות הוא שנאסר ככל שאר ענייני הזנות, חוץ מגופו של מעשה, שאף על פי שאין בהם כרת או מיתת בית דין אסורים הם איסור עצמם, מלבד היותם גם כן גורמים ומביאים אל האיסור הראשי עצמו, וכעניין הנזיר שזכרו במדרש שהבאנו למעלה. בעניין המחשבה כבר אמרו בתחילת הברייתא שלנו:

"ונשמרת מכל דבר רע" - "שלא יהרהר אדם ביום ויבוא לידי טומאה בלילה",

ואמרו עוד (יומא כ"ט):

"הרהורי עבירה קשים מעבירה",

ומקרא מלא הוא (משלי טו):

"תועבת ה' כל מחשבות רע".

והנה דיברנו משני גופי עבירות חמורות שבני אדם קרבים ליכשל בענפיהם, מפני רובם של הענפים ורוב נטיית לבו של אדם בתאוותו אליהם. [מאכלות אסורים] והמדרגה השלישית אחר הגזל והעריות לעניין החמדה - הנה הוא איסור המאכלות, בין בעניין הטריפות עצמם, בין בעניין תערובותיהן, בין בעניין בשר בחלב או חלב ודם, ועניין בישולי עכו"ם ועניין גיעולי עכו"ם, יין נסיכם וסתם יינם, ושאר איסורי אכילה ושתייה, כל אלה הנקיות בהם צריך דקדוק גדול וצריך חיזוק, כי יש תאוות הלב המתאווה במאכלים הטובים, וחסרון הכיס באיסורי התערובות וכיוצא בזה. ופרטיהם רבים ככל דיניהם הידועים והמבוארים בספרי הפוסקים, והמקל בהם במקום שאמרו להחמיר אינו אלא משחית לנפשו. וכך אמרו בספרא (ויקרא י"א):

"לא תטמאו בהם ונטמתם בם" - "אם מטמאים אתם בם - סופכם ליטמא בם".

והיינו: כי המאכלות האסורות מכניסים טומאה ממש בלבו ובנפשו של אדם עד שקדושתו של המקום ברוך הוא מסתלקת ומתרחקת ממנו, והוא מה שאמרו בש"ס גם כן (יומא ל"ט): "ונטמתם בם - אל תיקרי ונטמתם אלא ונטמטם", שהעבירה מטמטמת לבו של אדם, כי מסלקת ממנו הדעה האמיתית ורוח השכל שהקדוש ברוך הוא נותן לחסידים, כמו שאמר הכתוב (שם ב'): "כי ה' ייתן חכמה", והנה הוא נשאר בהמי וחומרי משוקע בגסות העולם הזה. והמאכלות האסורות יתירות בזה על כל האיסורין, כיון שהם נכנסים בגופו של האדם ממש ונעשים בשר מבשרו. וכדי להודיענו שלא הבהמות הטמאות או השקצים בלבד הם הטמאים, אלא גם הטריפות שבמין הכשר עצמו הם בכלל טומאה, אמר הכתוב (ויקרא י"א):

"להבדיל בין הטמא ובין הטהור"

ובא הפירוש לרבותינו ז"ל (ספרא שמיני יב, ז):

"אין צריך לומר בין חמור לפרה, למה נאמר בין הטמא ובין הטהור? בין טמאה לך ובין טהורה לך, בין נשחט רובו של קנה לנשחט חציו, וכמה בין רובו לחציו? מלוא השערה".

עד כאן לשונם.

http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/mesilat/mesilat11-2.htm

MESILAT YESHARIM - CHAPTER 11 CONCERNING THE PARTICULARS OF THE TRAIT OF CLEANLINESS-fornication of the mouth ...

MESILAT YESHARIM - CHAPTER 11 CONCERNING THE PARTICULARS OF THE TRAIT OF CLEANLINESS-fornication of the mouth ...

Concerning the "fornication of the mouth and the ear," that is, speaking obscenities or listening to

them, our Sages "screamed like cranes" (Yerushalmi Terumoth 1.4), " `Let there not be seen

within you a thing of nakedness' (Deuteronomy 23:15) -nakedness of speech, the uttering of

obscenities." And (Shabbath 33a), "Because of the sin of obscene speech, troubles renew

themselves and the youths of (haters of ) Israel die, G-d forbid." And (Ibid.), "If one sullies his mouth,

Gehinnom is deepened for him." And (Ibid.), "Everyone knows why a bride goes to the wedding

canopy, but anyone who speaks obscenely concerning it, even a decree of seventy good years is

converted to evil." And (Chagigah 5b), "Even a casual conversation between a man and his wife

is held up to him at the time of Judgment." And concerning listening to obscenities they said

(Shabbath 33a),` `Even one who listens and remains still, as it is said (Proverbs 22:14), `He who

has incurred G-d's wrath, shall fall therein.' " We see, then, that all of one's faculties must be

Clean of fornication and of anything related to it.

If one would gain your ear and tell you that the Sages said what they did in relation to obscene

speech only to frighten one and to draw him far from sin, and that their words apply only to hotblooded

individuals who, by speaking obscenities, would be aroused to lust, but not to those who

air them only in jest, in which case there is nothing whatever to fear- tell him that his words are

those of the evil inclination; for the Sages have adduced an explicit verse in support of their

statements (Isaiah 9:16): "Therefore G-d will not rejoice over their youths ... for they are all

flatterers and speakers of evil, and every mouth utters obscentities." This verse mentions neither

idol worship, nor illicit relations, nor murder, but flattery and slander and obscene utterance, all

sins of the mouth in its capacity of speech; and it is because of these sins that the decree went

forth, "Therefore G-d will not rejoice over their youths, and will not be merciful to their orphans

and widows ..." The truth, then, is as our Teachers of blessed memory have it, that the uttering of

obscenities is the very "nakedness" of the faculty of speech and was prohibited as an aspect of

fornication along with all other such aspects, which, although outside the realm of the act of illicit

relations itself (as indicated by their not being subject to the punishment of "cutting off" or to the

death penalty), are nonetheless prohibited in themselves; this aside from the fact that they also

conduce to and bring about the principally proscribed act itself, as in the case of the Nazarite in

the Midrash referred to above. Thought: Our Sages of blessed memory have already said in the

beginning of our Baraitha (Avodah Zarah 20b), " `And keep yourself from every evil thing'

(Deuteronomy 23:10)-a man should not think obscene thoughts in the daytime ... " And (Yoma

MESILAT YESHARIM

28

29a), "The thoughts behind the sin are worse than the sin itself." And Scripture explicitly states

(Proverbs 15:26), "Evil thoughts are the abomination of G-d."